הנהלת הפנימייה
יואב סולטן
מנהל הפנימייה
גדל בירושלים, חי בדרום בעשרים השנים האחרונות, מתגורר וחבר בקיבוץ שובל.
נשוי ואב לשלושה ילדים. פסיכולוג חינוכי בהכשרתו. עוסק בחינוך וטיפול לכל אורך חייו הבוגרים, מהדרכה וניהול במסגרות בלתי פורמאליות, דרך עבודה חינוכית וטיפולית במסגרות חינוך עם ילדים והורים. צמח בפנימיית עדנים ועסק מאז תחילת עבודתו בשנת 2006 בתפקידים: מדריך, מנהל בית, רכז פנימייה ופסיכולוג, ומאז 2014 בניהול הפנימייה.
אני מאמין שלי: לחפש תמיד את הטוב שבאדם, למרות כל הרעשים מסביב, ובדרך זו למצוא את הדרך לשינוי.
חובב מושבע של סרטי וולט דיסני המצוירים, עד כדי שבתו הבכורה נקראה על שם דמות מאחד הסרטים.
דפנה סתר
רכזת פנימייה וסגנית מנהל
בת 35, במקור מחיפה והיום גרה בב"ש עם אלון בן זוגי.
בעלת תואר ראשון ושני בחינוך ובעלת תעודת הנחיית קבוצות.
כל חיי הבוגרים עבדתי בחינוך בלתי פורמלי עם אוכלוסיות נוער מגוונות- כמדריכה ורכזת בעמותת חינוך לפסגות וכמנהלת בית ורכזת פדגוגית בארגון הנוער קדימה-לשובע. הצטרפתי למשפחת עדנים לפני כ-5 שנים ונכנסתי לתפקיד מנהלת בית, ממנו התפתחתי לתפקיד רכזת בוגרים, רכזת חברתית וכיום רכזת הפנימייה.
מאמינה אדוקה בחינוך לטווח ארוך ושתפקידנו בעולם הוא להשקות ולטפח את השתילים שקיבלנו לידינו, מתוך אמונה שהם יזכו לפרוח לפרחים יפהפיים גם אם לא נזכה לראותם בעצמנו.
פריקית מושבעת של שר הטבעות שיודעת לצטט את כל הסרטים בע"פ ומחזיקה ברשותה את ה-טבעת.
גליה חיים
אם בית מרכזית
עד גיל 13 גדלתי בקזחסטן, עכשיו גרה בבאר שבע.
נשואה ואמא לשני בנים ונסיכה אחת.
אני בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי בהתמחות נוער בסיכון וגאוגרפיה אדם וסביבה.
כל חיי עבדתי בחינוך וליווי בעיקר עם אוכלוסיה מיוחדת ונוער בסיכון וכעת, כבר כמעט 3 שנים שאני שייכת למשפחת עדנים.
בזמני הפנוי אני מאוד אוהבת לצלם שטח (טבע, נופים ומגוון מינים) מה שנקרא "לתפוס את הרגע".
אני מאמין שלי: אם תחשוב כי תיפול – כבר נפלת.
אדם גוטפריד
רכז טיפול
בן 37, נשוי לדנה ואבא לשלוש בנות (רוני, דר וזיו), במקור מקיבוץ חצרים והיום גר בקיבוץ שובל.
בהכשרתי אני עובד סוציאלי תואר שני ומדריך סטודנטים לעבודה סוציאלית. עובד עם נוער יותר מ20 שנה עוד מימי שנת השירות שלי בכפר הנוער קדמה, מאמין בקשר טיפולי שמבוסס על אמון, אהבה, חוסר שיפוטיות ועבודה בגובה העיניים.
מאמין מאוד בעבודה מערכתית ובעיקר בטיפול בתא המשפחתי כצוהר לריפוי יותר משמעותי של נפש האדם.